מאז מלחמת ששת הימים ושינוי גבולות ירושלים, עושות ממשלות ישראל מאמצים לשמר את היתרון הדמוגרפי היהודי בירושלים. הדבר נעשה על ידי שליטה במרחב הפיסי של חלקה המזרחי של העיר ונסיון גובר 'לייהד' את מזרח ירושלים. מאז שינוי גבולותיה של ירושלים ב-1967 הופקעו כ-30% מאדמות מזרח העיר כדי להקים עליהן את 'השכונות החדשות' (גילה, פסגת זאב, הגבעה הצרפתית, נווה יעקוב ועוד) שבהן מתגוררים, היום, קרוב ל-200,000 ישראלים. הפקעת קרקעות מאסיבית זו, נעשתה לאורך השנים על ידי ממשלות מכל קצות הקשת הפוליטית ומצביעה על מדיניות ישראלית ברורה וקוהרנטית. בשיח הציבורי הישראלי לא מתייחסים לשכונות אלו כאל התנחלויות והן זוכות לרמת לגיטימציה גבוה, אך חשוב לציין כי על פי הקהילה הבינ"ל, מעמדן הוא של התנחלויות משום שהוקמו מעבר לקו הירוק ועל אדמה שעל פי החוק הבינ"ל הנה אדמה כבושה שעל גורלה להתברר במסגרת המו"מ המדיני בין הצדדים. על פי הצעות שונות להסדרי שלום שהועלו בערוץ הרשמי ובערוצים לא רשמיים, ניכרת נטייה להבנות לפיהן שכונות אלו לא יפונו בהסדרים עתידיים ושטחן ייכלל בחילופי השטחים. עם זאת, כל עוד לא הושג הסכם כולל, גם בנייה ישראלית בשכונות אלו גוררת ביקורת ותרעומת מצד הפלסטינים והקהילה הבינ"ל. להבדיל מהשכונות הגדולות שנבנו במזרח ירושלים, עיר עמים מייחסת את המילה 'התנחלות' בירושלים בעיקר לבנייה יהודית בלב שכונות פלסטיניות שהנה ביוזמת עמותות מתנחלים ושהמניע מאחוריה הנו פוליטי-אידיאולוגי. להרחבה בנושא ההתנחלויות בירושלים המזרחית שני מיזמי בנייה מאסיבית מתוכננים, מבשרת אדומים בE-1 וגבעת יעל בדרום ירושלים, הנם בעלי משמעות יוצאת דופן לעתידה המדיני של ירושלים שכן אם יקודמו יהוו חיץ שינתק את הגדה המערבית מירושלים המזרחית ובנייה ב- E-1 אף תחבל ברצף שבין צפון הגדה המערבית לדרומה. מימוש התוכניות יפגע קשות באפשרות להגעה להסדר מוסכם בסוגיית ירושלים ולכן יש מקום להתייחס אליהן בהרחבה:  שכונת מבשרת אדומים - בשטח E-1 הנמצא בין ירושלים למעלה אדומים. גבעת יעל- בדרום מזרח ירושלים