בעקבות וועידת אנאפוליס החל מסע מזורז ורחב היקף של תכנון ובנייה ישראליים בשטח מזרח ירושלים. שבוע ימים בלבד לאחר כינוס הוועידה פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לבניית 307 יחידות דיור בשכונת הר חומה בירושלים המזרחית, וכעבור כחודש פורסם מכרז לבנייתן של 440 יחידות דיור נוספות בתלפיות מזרח. במהלך שנת 2008, הוציאו משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל מכרזים לבניית 1931 יחידות דיור במזרח ירושלים, ועם בנייתן תתווסף לאזור זה אוכלוסייה של כ- 6,750 תושבים. לשם השוואה, בכל אחד מעשרת החודשים של 2007, כלומר עד לוועידת אנאפוליס, פורסמו מכרזים לבניית 46 יחידות דיור בלבד במזרח העיר.

האצה משמעותית ביותר ביחס לשנים קודמות סומנה ב-2008 גם בתחום קידום תוכניות בנייה. במהלך השנה הופקדו לעיון הציבור תוכניות בנייה המאפשרות בנייתן של כ- 5,431 יחידות דיור (בגבעת המטוס, פסגת זאב, רמות, נווה יעקב והר חומה ג'). זאת לעומת השנה הקודמת בה לא הופקדה לעיון הציבור אף תוכנית ישראלית לבנייה במזרח העיר. כמו כן, אם בשנת 2007 אושרו תוכניות סטטוטוריות לבנייתן של 391 יחידות דיור במזרח ירושלים, בשנת 2008 אושרו סופית שתי תוכניות בנייה המאפשרות בנייתן של 2,730 יחידות דיור.

בנוסף, במהלך 2008 שקדו מתכנני משרד הבינוי והשיכון על שלוש תכניות חדשות: בעטרות בצפון ירושלים, בחירבת מזמורייה בדרום מזרח העיר, ובגבעת יעל (וולג'ה) בדרום-מערב העיר. אף שתכניות אלה טרם רכשו מעמד סטטוטורי, השפעתן מורגשת היטב כבר עתה וקיומן משמש עילה להריסת בתי פלסטינים באותם אזורים, ולסיכול תכניות שיזמו התושבים הפלסטינים הגרים בהם ובסביבתם, שנועדו להסדיר בנייה פלסטינית על אדמותיהם.

ריכוזם של המכרזים והפקדת תוכניות הבנייה במחצית הראשונה של שנת 2008 לא היו מהלך אקראי. פעולות אלה נמשכו חרף מחאות הפלסטינים והקהילה הבינלאומית, ובכלל זה של הממשל האמריקאי, ויש להניח כי הואצו בשל תגובות אלה. הבנייה שימשה כלי יעיל באמצעותו ניתן היה לשבש את ההליך המדיני, ובאופן שהקשה על מחייבי התהליך להתערב. במחצית השנייה של השנה פעולות אלו כבר לא היו הכרחיות, כיוון שתהליך אנאפוליס גווע מאליו, והחבלה המכוונת לא הייתה נחוצה עוד.

גם אם סיבות גוויעתו של הליך אנאפוליס היו מגוונות, הרי שהאצת הבנייה בירושלים המזרחית הייתה פגיעה ישירה ומשמעותית בהליך זה.