מדיניות ישראל במזרח ירושלים ב-2021 - דוח באיורים

2021 היתה שנה עמוסה במזרח ירושלים. התיאור הבא מקיף חלק מן האירועים שקרו בה וכיצד התמודדה איתם עיר עמים. את הדוח המלא אפשר לקרוא כאן. לפניכם ולפניכן גרסה מקוצרת ומאוירת שלו - בקובץ המצורף. 

תקציר אירועי 2021 מובאים בזאת:
הבחירות שהתקיימו בפעם הרביעית בתוך שנתיים הביאו להקמת ממשלה שאמנם צירפה מפלגות מרכז, שמאל ומפלגת רע"מ, אך מקדמת סדר יום ימני, לעיתים אף חריף מקודמותיה. תחת ממשלה זו מקודמות תוכניות בניה בהתנחלויות בירושלים וסביבתה בהיקפים רחבים. עוד קודם לכן, קודמו בשנה זו על ידי ישראל תכניות בניה שנחשבו עד אז לקווים אדומים, ובראשן תכנית "גבעת המטוס" על אדמותיה של בית צפאפא.
ביולי 2021 מנכ"לית עיר עמים הופיעה בפני מועצת הבטחון של האו"ם והציגה בפניה את הנתונים הקשים על ארבע קהילות פלסטיניות במזרח ירושלים המצויות בסכנת גירוש על ידי ובסיוע רשויות ישראליות: קהילת בטן אל הווא בסילוואן, קהילת אל בוסתן בסילוואן, שכונת שייח ג'ראח, ואל וולאג'ה.

מגמת העלייה המדאיגה במספר הריסות הבתים ברחבי מזרח ירושלים המשיכה גם השנה,  והן עומדות על 237 הריסות, מהן 134 יחידות דיור. 

במאי 2021 התעצמה מחאת שייח ג'ראח כנגד הפינויים של משפחות פלסטיניות מבתיהן. המחאה זכתה לתמיכה נרחבת מעבר לגבולות השכונה וקיבלה תהודה עולמית. אירועי שייח ג'ראח הצטלבו עם חודש הרמדאן: חסימת המשטרה את הרחבה בשער שכם לחוגגים פלסטינים, עד לנסיגתה בעקבות מחאה פלסטינית, ועימותים בהר הבית/חרם א-שריף. אישור שנתנה המשטרה למעבר מצעד הדגלים ביום ירושלים שחל באותה תקופה, שוב דרך הרובע המוסלמי, הוביל אף הוא להחרפת המתיחות. אמנם בשעת תחילת המצעד נסוגה המשטרה מאישור המעבר ברובע המוסלמי, אך הדבר לא מנע את ההידרדרות מול החמאס  שהפכה לבסוף למלחמה מלווה במהומות דמים לאומניות בירושלים וגם בערים מעורבות בתוך הקו הירוק. המחאה המזרח ירושלמית הוצגה על ידי גורמים ישראלים כאלימה ונתקלה באלימות קשה של המשטרה, אך חלק ניכר ממנה היה התנגדות לא אלימה.
 
עיר עמים חשפה במסגרת המעקב אחר יישום החלטה 3790 לצמצום פערים חברתיים כלכליים  ופיתוח  כלכלי  במזרח  ירושלים, כי בסיוע האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מתבצע הליך הסדר מקרקעין בשכונת אום הארון בשייח' ג'ראח על שם יהודים שהחזיקו לכאורה בבעלות על הקרקעות לפני 1948. בכך התממש האיום ממנו חששו התושבים הפלסטינים מרגע פרסום פרק ההסדר בהחלטת הממשלה. עיר עמים, במקום ותושבי שייח ג'ראח הגישו עתירה דחופה, אך בית המשפט סרב לדון בסוגיה העקרונית.  עיר עמים ממשיכה לפעול בעניין עם התושבים.

מאז ועד סוף השנה נחשפו עדויות נוספות על מעורבות האפוטרופוס הכללי בהליך הסדר המקרקעין במזרח ירושלים ואפילו בקידומו תוכניות בניה להתנחלות חדשה "גבעת השקד". 

עיר עמים התנגדה וממשיכה להתנגד לבניה בגבעת המטוס בשל ההשלכות הגאו-פוליטיות החמורות של בניית התנחלות נוספת בשטח שבין גילה והר חומה. לאחר שהתברר לנו כי תנאי הזכאות לדיור מסובסד בכ-40% מהדירות המיועדות בגבעת המטוס הוקצו לדיור מסובסד והם  מחייבים אזרחות ישראלית ומדירים בכך את רובם המוחלט של תושבי מזרח ירושלים שהינם תושבי קבע, עתרנו ביחד עם תושבי שכונות דרומיות במזרח ירושלים כנגד המכרז בטענה לאפליה מובנית במימוש הזכות לדיור. לקראת הדיון הודיעה המדינה לבית המשפט על ביטול ההגבלה המפלה כנגד תושבי מזרח ירושלים והם יוכלו מעתה לרכוש דירות מוזלות  במסגרת  "מחיר למשתכן" בגבעת המטוס, אם תבנה, ובכל מקום אחר.

בג"ץ דן בעתירת עיר עמים ותושבי שייח ג'ראח שדרשה לחייב את האפוטרופוס הכללי לגבש נהלים מסודרים לטיפול בנכסים שהוא מנהל במזרח ירושלים – בהיעדר נהלים אלה אנשי האפוטרופוס הכללי פועלים ואף יוזמים כיום מהלכים רבים ללא ביקורת ושקיפות שמובילים לנישול פלסטינים מבתיהם. ימים ספורים לפני הדיון הגישה המדינה לבית המשפט נוהל כללי שאין בו כל התייחסות למציאות הייחודית של מזרח ירושלים. בג"ץ לא קיבל את טענת עיר עמים שהנוהל אינו עומד בדרישות העתירה וקבע שזה עניין, אם בכלל, לעתירה אחרת. אנו שוקלים את הצעדים הבאים.

גם בכנסת הנוכחית תנועות המקדש ממשיכות ליהנות מתמיכת חברים בקואליציה. עם זאת, השר לביטחון פנים עמר בר לב (מפלגת העבודה) הצהיר שהמשטרה תחזור ותקפיד על כך שיהודים אינם מתפללים בהר. לאורך השנה פרסמנו מאמרים על המתרחש בהר ואנחנו עוקבים מקרוב אחרי המהלכים של תומכי תנועות המקדש, אשר לאחרונה פעילים מאוד בוועדות החינוך ובוועדה לביטחון פנים של הכנסת – שבראשן עומדות חברות הכנסת השכל (תקוה חדשה)  ובן ארי (יש עתיד).