נפקדים בעל כורחם יולי 2010

חוק נכסי נפקדים נועד להעביר לרשות מדינת ישראל את רכוש הפליטים הפלסטינים משנת 1948. לאורך השנים נתנו היועצים המשפטיים לממשלה חוות דעת לפיהן אין לעשות שימוש בחוק זה במזרח ירושלים, למרות זאת עשתה המדינה שימוש בחוק בהזדמנויות שונות והפקיעה נכסים מבעליהם. כעת  עומדים בפני בית המשפט ארבעה תיקים בנושא, היועץ המשפטי הנכנס הודיע כי הנכסים המדוברים הינם אכן נכסי נפקדים. המצב הנוכחי מאפשר לממשלה להשתלט על רכוש של פלסטינים תוך אפליה בוטה על רקע לאומי. עניין זה יש בו משום הכבדה משמעותית על המציאות המורכבת ממילא בירושלים, ועלול לתרום לקשיים שיעמדו בפני הצדדים בבואם להכריע את עתיד האזור סביב שולחן המשא-ומתן. לתקציר הדו"ח.

תכנית המתאר "ירושלים 2000" ניתוח כללי והערות, יוני 2009

מעיון בתוכנית המתאר החדשה, ירושלים 2000, ניכר סדר היום הפוליטי המונח בבסיסה ובראשו ביסוס השליטה הישראלית באזורים האסטרטגיים ודחיקת הנוכחות הפלסטינית אל מחוצה להם. למימוש תוכניות אלה צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על היתכנותו של פתרון מדיני מוסכם לגבי עתידה וגבולותיה של העיר. כמו כן קיים ספק גדול באשר לעצם האפשרות להוציא את התוכנית אל הפועל, זאת לאור מספר מכשולים אדמיניסטרטיביים. המשך קידום התוכנית כלשונה עלול להחריף את המצב המורכב-ממילא בירושלים ואת הכאוס התכנוני ואף לפגוע בישראל במישור המדיני.

עיר פתוחה- האמנם? יוני 2010

מול הביקורת על ההתנחלות בשכונות פלסטיניות, טענו ראש הממשלה וראש העירייה כי ירושלים היא עיר פתוחה בה  יכול כל תושב לרכוש בית בכל מקום.  עיר עמים ו"במקום" מציגות דו"ח  ממנו עולה כי  חוקית כ-80% מהקרקעות המיועדות לפיתוח בשכונות הישראליות אינן ניתנות לרכישה על ידי התושבים הפלסטינים.  בנוסף למישור החוקי  ישנם חסמים נוספים הנובעים בעיקר מהעדפתן של שתי הקהילות הלאומיות  להתגורר בנפרד ולא להתערות זו בזו. ההצהרות בדבר 'עיר פתוחה' מנותקות מהמציאות במקרה הטוב, ומוליכות שולל במקרה הטוב פחות.

על מה, בעצם מפגינים בשייח ג'ראח? סקירת עיר עמים ינואר 2010

בשבועות האחרונים עלתה שכונת שיח' ג'ראח לכותרות החדשות, בעקבות הפגנות המתקיימות בה במחאה על פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן וכניסתם של מתנחלים לבתים תחתן. סקירה קצרה זו מבקשת להציג את השתלשלותה ההיסטורית של הפרשה עד להוצאת צווי הפינוי, וכן להבהיר את השלכותיה המדיניות האקטואליות.

בין המוצהר לאפשר- מדיניות התכנון החדשה של העירייה בירושלים המזרחית דו"ח עיר עמים ועמותת במקום, ינואר 2010

דו"ח עיר עמים ועמותת במקום סוקר את מדיניות התכנון החדשה של העירייה בירושלים המזרחית ומסקנתו:  למרות ההצהרות האחרונות של גורמים בעירייה ובממשלה בדבר כוונה לקדם ולאפשר בנייה פלסטינית במזרח העיר, המציאות התכנונית מסכלת דה-פקטו כמעט כל תוכנית בנייה פלסטינית, בין אם בשלבי אישור התוכנית עצמה או אם בשלב הוצאת היתר הבנייה.

מערכת החינוך הערבי-פלסטיני במזרח ירושלים תמונת מצב, ספטמבר 2009

ערב פתיחתה של שנת הלימודים תש"ע, מציגות עמותת "עיר עמים" והאגודה לזכויות האזרח בישראל תמונת מצב של מערכת החינוך הערבי-פלסטיני במזרח ירושלים.מן הדו"ח עולה תמונה קשה לפיה נמנעת בפועל מאלפי תלמידים פלסטינים בירושלים המזרחית גישה לחינוך ציבורי חינם.  כמו כן נסקרת בדו"ח התנהלותן הבעייתית של העירייה והמדינה בנושא.

התנחלות ישראלית בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים תמונת מצב, אוגוסט 2009

במסגרת עבודתה לקידום התנאים לעתיד פוליטי יציב יותר בירושלים עמותת "עיר עמים" זיהתה מספר איומים דחופים להֶסדר מוסכם בירושלים, ובראשן: תהליך מואץ של בניית התנחלויות ישראליות בלב שכונות פלסטיניות.

עסקה אפילה בסילוואן דו"ח עיר עמים, יולי 2009

בשכונת סילוואן המצויה בלב ליבו של האגן הקדוש מתחוללים תהליכים מואצים של השתלטות ישראלית במסגרתם הועברו חלקים ניכרים מהאזור לידי עמותות פרטיות של הימין האידיאולוגי. המדיניות הישראלית מפלה בגלוי נגד התושבים הפלסטינים ודוחקת את רגליהם באמצעים שונים. סילוואן היא מקרה בוחן למדיניות הישראלית במזרח ירושלים, בה בעת מתחזק הרושם שהיא גם אבן הראשה של מהלך שיטתי ומקיף שתכליתו השתלטות על השטחים הפלסטינים המכתרים את העיר העתיקה. מטרת הדו"ח היא להביא לידיעת הציבור את המתחולל באחד האזורים הרגישים ביותר בעיר, לחשוף את הבעייתיות החוקית שבהתנהלות השלטון הישראלי באזור ולהתריע מפני הסכנות הגלומות בהמשך התהליך.

פינוי דיירים מבתיהם ותוכניות התנחלות בשיח' ג'ראח: מקרה שמעון הצדיק דו"ח עיר עמים, מאי 2009

בחודשים האחרונים, פינויים בפועל והפינוי הצפוי של מספר משפחות פלסטיניות משכונת שיח' ג'ראח שבמזרח ירושלים הציתו מחלוקת בינלאומית. מטרת מסמך זה היא להבהיר את הסוגיות הללו בשיח' ג'ראח, ולהעמיד מחלוקת זו בהקשר הרחב יותר של מערך תוכניות פיתוח העלולות להסלים את הסכסוך בעיר ולסכל את האפשרות לפתרון מדיני מוסכם בירושלים.

מורה נבוכים לסוגיית הריסת בתים במזרח ירושלים מדריך עיר עמים, מרץ 2009

בשבועות האחרונים היינו עדים לסיקור תקשורתי נרחב אודות כוונות להריסות בתים במזרח ירושלים. בעקבות פניות רבות שהגיעו אלינו בעניין זה, הן לגבי המימד הטכני של המדיניות הישראלית להריסת בתים בירושלים המזרחית והן לגבי ההריסות עצמן, מצאנו לנכון לפרסם מדריך זה.

סכנה חמורה מאיימת על שכונת אל-בוסתאן דו"ח סיכום של קואליציית הארגונים למען תושבי אל-בוסתאן, פברואר 2009

הצעדים בהם נוקטות הרשויות הישראליות בחודשים האחרונים מצביעים על איום מחודש וחמור על קיומה של שכונת אל-בוסתאן שבסילוואן. הריסתם של כ-90 בתים באזור רגיש ושנוי במחלוקת זה טומנת בחובה סכנת התלקחות קשה, ועלולה להיות בעלת השלכות חמורות על יציבותה של העיר.

ירושלים 2008 - תמונת מצב: התפתחויות מדיניות ותמורות בשטח דו"ח עיר עמים, דצמבר 2008

דו"ח עיר עמים, מצב ירושלים 2008, סוקר את ההתפתחויות הפוליטיות בירושלים בשנה החולפת בראי הסכסוך הישראלי פלסטיני. הייתה זו שנה רבת תהפוכות שהחלה בקול ענות גבורה של תהליך אנאפוליס והסתיימה בקול ענות חלושה של ממשלה פורשת ולצילם של שינויים גלובלים ומקומיים הרי משמעות. הדו"ח מבקש להביא בפני הציבור הישראלי וקובעי מדיניות בזירה הלאומית והבינלאומית תמונה עכשווית ומורכבת של המציאות בירושלים על היבטיה המדיניים והציבוריים, השפעתה על השיח הציבורי והשתקפותה בו, וביטוייה במרקם החיים היומיומי. הדו"ח בוחן כיצד היבטים אלה עשויים להשפיע על עתידה הפוליטי של העיר ועל הסיכויים לקדם פתרון בהסכמה בירושלים.

הריסות בתים באזור אל בוסתאן בסילווואן: התרעה וסקירה נייר עמדה של עיר עמים, נובמבר 2008

ביום רביעי, 5 בנובמבר, בעוד תשומת הלב העולמית נתונה לתוצאות הבחירות בארה"ב, כוחות ביטחון ישראליים רבים הסתערו בצהרי היום לאזור אל-בוסתאן שבסילוואן, הסמוכה לעיר העתיקה במזרח ירושלים, בכדי לאפשר את הריסתם של שני בתים פלסטיניים. ההריסה, שהובילה למטח אבנים מצד התושבים המקומיים ולירי גז מדמיע, כדורי גומי וייתכן שאף אש חיה מצד כוחות הביטחון, מציינת שלב חדש במדיניות הישראלית באזור - שלב המאיים להוביל להריסת 80-90 בתים פלסטיניים ולעקירתם של מאות תושבים, בכדי לאפשר את הרחבת תוכנית עיר-דוד הישראלית. הריסת בתים באזור רגיש ושנוי במחלוקת זה עלולה להוביל להתלקחות ולהשלכות חמורות ביותר על יציבות העיר. כמו כן, הדבר יגרום לקביעה דרמטית של "עובדות בשטח", תוך הרחקת אוכלוסיה פלסטינית וחיזוק האופי הישראלי של אזור מרכזי זה במזרח ירושלים. משמעות הדבר היא פעולה ישראלית חד-צדדית מרחיקת לכת במטרה לסכל את האפשרות להגיע לפתרון מוסכם לסכסוך הישראלי-פלסטיני בירושלים.

שאלו לשלומה: ירושלים והתקשורת הישראלית דו"ח משותף לעיר עמים וקשב, אפריל 2008

מאז הקמת המדינה, קיימת התעניינות ציבורית ובינלאומית רחבה בעיר ירושלים, עניין שגבר מאד לאחר סיפוח חלקה המזרחי של העיר ב-1967. גם כלי התקשורת, המתווכים העיקריים של הידע, שבים ועוסקים בה לעיתים מזומנות. באופן טבעי, בזמנים בהם משא ומתן מדיני עולה לראש סדר היום הציבורי, זוכה גם ירושלים לתשומת לב תקשורתית מוגברת. דו"ח זה עוקב אחר האופן בו סוקרו נושאים שונים הנוגעים לירושלים בכלי התקשורת המרכזיים בישראל.

מו"מ להסדר בירושלים - בין הצהרות למעשים דו"ח מעקב של עיר עמים, אפריל 2008

וועידת אנאפוליס בנובמבר 2007 שאמורה הייתה להיות בסיס לחידוש המו"מ המדיני, הפכה, בכל מה שקשור לירושלים, נקודת זינוק לפעילות ישראלית חד צדדית במזרח העיר, פעילות שהתבטאה בקידום בנייתן של אלפי יחידות דיור, סגירתם של עשרות אירועים אזרחיים פלסטינים על ידי המשטרה, המשך מדיניות הריסת בתים, פעילות ארכיאולוגית ללא היתר ועוד. צעדים חד צדדיים אלה, בין אם הם תוצאה של יד מכוונת אסטרטגית ובין אם הם תוצאה של חוסר יכולת לממש את שינוי המדיניות הנדרש כעת בעיר - משמעותם ברורה: בטווח הקצר, הסלמה במתיחות בעיר; ובטווח הרחוק - בשל חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים, כשלון המו"מ בירושלים יתבטא בכשלון המו"מ בכלל, על כל המשתמע מכך.

40 שנות שלטון ישראלי במזרח ירושלים נייר עמדה של עיר עמים, נובמבר 2007

בנייר העמדה המצורף משרטטת עיר עמים את דיוקנה הנוכחי של ירושלים ביחס למדיניות ממשלות ישראל בעיר ב-40 השנים האחרונות, תוך מתן דגש להתפתחויות של השנים האחרונות. נייר העמדה מצביע על גורמים רבים העלולים להשפיע על ירושלים ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכלל זה בניית מכשול הבטחון בידי ישראל וההשלכות השונות שלו בתחומים הגיאוגרפי, הכלכלי, האורבאני, הקהילתי, הלאומי ועוד.

השערורייה נמשכת: תמונת מצב על מערכת החינוך הערבי-פלסטיני בירושלים המזרחית ערב פתיחת שנת הלימודים תשס"ח דו"ח הקואליציה לקידום החינוך הערבי-פלסטיני במזרח ירושלים, ספטמבר 2007

עם פתיחתה של שנת הלימודים תשס"ח נמנעת מאלפי תלמידים פלסטינים בירושלים המזרחית גישה לחינוך ציבורי חינם על אף שהם זכאים לכך על פי חוקי ישראל. המחסור בכיתות לימוד בירושלים המזרחית עומד כיום על כ-1,350 כיתות לימוד. כתוצאה מהמחסור החמור בכיתות לימוד אין ביכולתה של מערכת החינוך העירונית בירושלים לקלוט את כל הילדים המבקשים להירשם ללימודים במסגרתה, ומדי שנה דוחה מנח"י מספר רב של ילדים פלסטינים מירושלים המזרחית המבקשים להירשם למערכת החינוך העירונית - זאת בניגוד לחוק ולתקנות מנכ"ל משרד החינוך.

על החפירות בהר הבית/חראם א-שריף סקירה של עיר עמים, יולי 2007

לאחרונה דווח בכלי התקשורת הישראליים על חפירות בהר הבית/חראם אל שריף המבוצעות על ידי מוסדות הוואקף המוסלמי. על אף שיש אמת בדיווחים אלו, מרבית הפירסומים בנושא נוטים להיות מוגזמים. אי לכך אנו מאמינים כי כדאי להבהיר את המתרחש בשטח.

העיר העתיקה והאגן ההיסטורי - סוגיות והתפתחויות מהעת האחרונה סקירה של עיר עמים, מרץ 2007

העיר העתיקה והאזורים הסמוכים לה - המכונים גם 'האגן הקדוש' או 'האגן ההיסטורי' - עומדים במרכזו של מאבק בין שני נרטיבים לאומיים (ישראלי ופלסטיני) ושלושה נרטיבים דתיים (יהודי, מוסלמי ונוצרי). מאבק זה אמנם אינו חדש, אולם התפתחויות מהעת האחרונה מאיימות להפר את הסטטוס קוו העדין שהתקיים זמן רב בין שני הנרטיבים הלאומיים ולהפוכו לעימות דתי חזיתי בין הנרטיב היהודי למוסלמי - למאבק הנפיץ על המימוש הפיזי הבלעדי של כל אחד מהנרטיבים. להתפתחויות אלו השלכות אשר עלולות לערער את המזרח התיכון כולו ואף אזורים מעבר לו, לרבות כאלה שבדרך כלל נתפסו כמצויים מחוץ לטווח ההשפעה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

התנחלויות חדשות במזרח ירושלים? (אנגלית) עדכון עיר עמים, מאי 2007

בתחילת חודש מאי דנה ועדת התכנון של עיריית ירושלים, בראשות הרב יהושע פולק, בתוכניות בניה מאסיביות של התנחלויות ישראליות במספר אזורים במזרח ירושלים. הפרויקטים אשר נידונו בוועדה מתוכננים להיבנות באזור וולאג'ה בדרום העיר, באזור שדה התעופה עטרות בצפונה, ובאזור קידמת ציון שבמזרחה, באיזור אבו דיס. יש לציין כי פרויקטים אלו אינם חדשים והיו בשלבי תכנון במשך שנים, והם מהווים חלק מתוכנית-אב לירושלים אשר נמצאת בשלבי תכנון מוקדמים. דיוני הועדה נסתיימו בהחלטה להאיץ את הוצאתם לפועל של פרויקטים אלה, אך תהליך אישור התוכניות לגביהם טרם החל.

עדכון בנושא שער המוגרבים עדכון עיר עמים, פברואר 2007

התכניות לבניית גשר חדש ומורחב שיחליף את סוללת הגישה הנוכחית (הזמנית) לשער המוגרבים ירדו מהפרק, נכון לעכשיו לפחות. בעוד שהממשלה הצביעה בעד קידום התכנית - וזאת למרות המחאה הבינלאומית, והאלימות והמתח שהיא כבר הספיקה לחולל בשטח - ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, נהג באומץ ועצר את הפרוייקט.

מחוץ לגדר דו"ח עיר עמים, ינואר 2007

רבע מאוכלוסייתה הפלסטינית של ירושלים - כ-55,000 איש - מופרדים מהעיר כתוצאה מהקמת גדר ההפרדה. הפרדה זו מעמידה בסימן שאלה את טענתה של ישראל כי שיקולים ביטחוניים בלבד הנחו אותה בבחירת תוואי גדר ההפרדה, ומצביעה בברור על מניעים פוליטיים ודמוגרפיים לבחירתו. הדו"ח סוקר את המצב שנוצר בעקבות בניית גדר ההפרדה בירושלים, את התוצאות ההרסניות של הדבר לתושבים, ואת ההשלכות החזויות על האינטרס הישראלי ארוך הטווח.

הסוללה בשער המוגרבים - התפתחות מדאיגה בעיר העתיקה סקירה של עיר עמים, ינואר 2007

מבין כל השערים המובילים אל הר הבית/חראם אל שריף, שער המוגרבים הוא הייחודי והרגיש ביותר. מאז 1967 נותרה השליטה הישירה בו בידי הרשויות הישראליות. דרך שער זה מתבצעים הביקורים התקופתיים ולעיתים המתוחים של יהודים במתחם. זהו גם נתיב הגישה העיקרי של כוחות הבטחון הישראלים בעת הפרות סדר. באחד בפברואר 2005 ניתן היתר להקמת מבנה עץ זמני בערך במקום בו עמדה הסוללה שהתמוטטה. מאז, גברו הלחצים מצד גופים שונים לספק מבנה גישה קבוע יותר לשער המוגרבים, באופן החורג בהרבה מהסטאטוס קוו שהיה קיים בין 1967 ל-2004.

פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפאט סקירה של עיר עמים, ספטמבר 2006

מחנה הפליטים שועפאט שבירושלים הוא ייחודי, לא רק בשל היותו מחנה הפליטים הפלסטיני היחידי בירושלים, אלא גם בשל העובדה שזהו המקום היחידי שבו צפות על פני השטח שלוש הבעיות העיקריות העומדות בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני: פליטים, ביטחון וירושלים. בשל כל הסיבות הללו ניסתה ישראל בעבר להתעלם מקיומו של מחנה הפליטים שועפאט, וכיום היא מקימה מכשול הפרדה שינתק אותו ואת תושביו מהעיר.

מחסור בתשתית במערכת החינוך לפלסטינים במזרח ירושלים: תמונת מצב דו"ח עיר עמים, ספטמבר 2006

עשרות אלפי תלמידים במזרח ירושלים לא התחילו את שנת הלימודים הנוכחית בשל מחסור בכיתות לימוד ובשל העובדה שמהוריהם נבצר לרשום אותם למערכת החינוך. עירית ירושלים ומשרד החינוך, האחראיות לכך, מפירות שוב ושוב את הוראות בג"צ ואת הבטחותיהן שלהן משנים עברו, שלא לומר את החוק ונורמות בסיסיות של שוויון וזכויות אדם; הרשויות מפגינות יחס של אדישות וניכור לאוכלוסיה המהווה שליש מתושבי בירתה של ישראל. דינה של הזנחה מתמשכת זו של עשרות אלפי תלמידים, היא להתפרץ, ופירות הבאושים של מדיניות זו לא יישארו בדלת האמות של מזרח העיר הפלסטינית.

שיח' סעד וגדר ההפרדה - דוגמה למגמות באזור ירושלים דו"ח עיר עמים, אוגוסט 2006

שכונת שיח' סעד נמצאת בחודשים האחרונים במרכזה של מחלוקת משפטית וציבורית בדבר שאלת עתידה והמשך הזיקה של תושביה לירושלים. בג"ץ טרם החליט בסוגיה הנוגעת לתוואי גדר ההפרדה באזור שיח' סעד. אם יכריע לטובת התושבים תיכלל השכונה באופן מעשי - על תושביה הירושלמים ושאינם ירושלמים - בתחומי העיר ירושלים. לכל אחת מהחלטות אלה משמעות משפטית שונה, ולכל אחת מהן גם משמעות מדינית שונה בתכלית. עיר עמים רואה בשיח' סעד אבן בוחן לאזורים אחרים סביב ירושלים. להחלטת בג"ץ, וגם למדיניותה של ממשלת ישראל כפי שעולה מעמדתה בעניין תוואי הגדר באזור שיח' סעד, יהיו השפעות על היבטים רבים שעיר עמים מבקשת להדגיש בדו"ח זה, ובהם התחום ההומניטרי (שאלת ה'מידתיות'), הביטחוני, הדמוגרפי והאורבני.

בחירות פלסטיניות במזרח ירושלים נייר עמדה, ינואר 2006

ב-25 לינואר 2006 תיערכנה הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. לפני שנה בדיוק, ב-9 בינואר 2005, התקיימו ברחבי הגדה המערבית ועזה, ובכלל זה במזרח ירושלים, הבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית. עיר עמים, יחד עם הארגון הפלסטיני מירושלים Peace and Democracy Forum, קיימו סידרת פעילויות במגמה להבטיח שבחירות אלה במזרח העיר תיערכנה בצורה חופשיה ותקינה וכדי להבהיר לתושביה הפלסטינים של ירושלים את זכויותיהם בהקשר זה. נייר העמדה שלהלן מביא את עיקרי המסקנות שנכללו בדו"ח הקודם (ינואר 2005) ומפרט את המלצות עיר עמים ו-PDF שסוכמו והוגשו בעקבות בחירות אלה - המלצות ומסקנות שעדיין תקפות, ושיש להפנימן ולאמצן גם לקראת הבחירות הצפויות בינואר 2006.

מחסור ומחסום: שלילת הזכות לחינוך מפלסטינים במזרח ירושלים דו"ח עיר עמים, אוקטובר 2005

מאלפי ילדים פלסטינים במזרח ירושלים נמנע חינוך ציבורי חינם, למרות שהם זכאים לכך על פי חוקי ישראל. בנוסף, סובלת התשתית הפיזית של מערכת החינוך הערבית במזרח העיר מהזנחה של שנים. המצב המתואר בדו"ח להלן הוחרף לאחרונה משמעותית וזאת בגלל הקמת גדר ההפרדה בירושלים ומסביבה, גדר המציבה עתה מכשולים נוספים בפני הנגישות לחינוך של ילדים פלסטינים בירושלים.

ירושלים בצל ההתנתקות מעזה - הרחבה וניכוס של ירושלים רבתי פוגעים באינטרס הישראלי נייר עמדה, אוגוסט 2005

ההתנתקות מעזה ממקדת אליה את כל תשומת הלב המקומית והעולמית. בחסות צעד דרמטי זה מיישמת עתה ממשלת ישראל בירושלים ובסביבתה מדיניות ברורה ועקבית שנועדה להרחיב את גבולות ירושלים רבתי, לנכס את ירושלים המזרחית, וליצור עובדות בשטח שיש בהן כדי לסכל כל סיכוי להגיע להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. עיר עמים סבורה שמדיניות זו היא בעלת השלכות מרחיקות לכת לרעה על מעמדה של העיר, על יציבותה ועל עתיד היחסים והסיכויים להגיע להסדר בין ישראל לבין הפלסטינים. נייר עמדה זה נכתב במטרה להאיר מגמות אלה ואת האופן בו הן ממומשות ולהתריע מפני תוצאותיהן האפשריות.

התנחלות E-1 איננה מעלה אדומים נייר עמדה, אפריל 2005

בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות המאפשרות בנייה ויישוב של שטח הקרקע שזכה לכינוי E1, שטח המשתרע מצפון וממערב לכביש ירושלים מעלה אדומים. E1 (מלשון "East1") הוא כינוי של משרד השיכון והבינוי המתייחס היום לחלק מתוכנית המתאר של מעלה אדומים, בשטח שמצפון וממערב לכביש ירושלים מעלה אדומים. איזור E1 נוגע בקצה גבול השיפוט של ירושלים, ובשכונות-עיירות ענתה, אבו דיס, עזריה, ואל-זעיים, שבגבולה המזרחי של העיר. איזור E1 מתוכנן להשתרע על שטח של 12 אלף דונם (12 קמ"ר). האיזור נמצא על הגבעות שבין מעלה אדומים לבין ירושלים, והוא שולט על הדרכים העיקריות במרחב ונוגע בגבול השיפוט של ירושלים.

חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים: ההתפתחויות האחרונות והשלכותיהן דו"ח עיר עמים, אפריל 2005

במחצית השנייה של 2004 חודש השימוש בחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים. במסגרת מה שנדמה כמחטף מפתיע וחשאי, נעשה נסיון של ממשלת ישראל להשתלט על אלפי דונמים של קרקע בבעלות פרטית פלסטינית במזרח ירושלים ולהעבירם לידי רשות הפיתוח. אמצעי זה מתלווה למדיניות הממשלתית של שימוש במכשול ההפרדה ('עוטף ירושלים') הנועדה לנתק את מזרח ירושלים מהגדה המערבית ולהפוך את החלק המזרחי של העיר ליותר 'ישראלי'. הדו"ח שלהלן ידון בהתפתחויות אלה ובמשמעותן ויתאר בקצרה את הצעדים שננקטו על מנת להכשיל מדיניות ממשלתית זו.

הבחירות לרשות הפלסטינית במזרח ירושלים דו"ח עיר עמים ו- Peace and Democracy Forum) PDF), ינואר 2005

מייד לאחר מותו של יאסר ערפאת התברר כי הצעד החיוני הראשון הנדרש לצורך מעבר למנהיגות חדשה הוא קיום בחירות ל'ראיס' פלסטיני חדש בתוך התקופה הקצובה של שישים הימים הקבועים בחוק. כמו כן ברור היה כי בחירות אלה יתפסו מקום מרכזי, הן בסדר היום הפנימי של הציבור הפלסטיני והישראלי והן בזירה הבינלאומית. דו"ח זה מסתמך על ניסיונן המשותף של שתי עמותות, האחת פלסטינית (PDF), והשנייה ישראלית (עיר עמים), שהיו מעורבות בתהליך הבחירות במזרח ירושלים. הכוונה בדו"ח זה היא להציג ניתוח משותף של האירועים בירושלים שהובילו לבחירות ב-9 בינואר, 2005. הדו"ח מתאר את יום הבחירות עצמו ואת הלקחים שיש להפיק מהתהליך.

Developments in Jerusalem, January-December 2004 נייר עמדה, מאת דניאל זיידמן, נובמבר 2004

סיכום התפתחויות בירושלים וסביבתה המיידית במהלך 2004.